למה כדאי להיות חולה 

למה כדאי להיות חולה

- שלום, באתי לבקש מחלה.
- ??!!
- שמע קיבלתי המלצה מחבר חולה. הוא למעשה סרטני, כלומר יש לו סרטן במקום הכי הפוך למוות.
- תסביר.
- במקום חשוב לתאי הזרע - באשכים, בביצים. מכונת ייצור שלא מפסיקה לעבוד מהבגרות ועד המוות. איך אפשר לייצר חיים בלי זרע.
והחבר הזה אוהב חיים. מה זה אוהב, מת עליהם. מלמד אנשים לחיות.
- שמע, הסתבכתי.

טוב אז בוא נתחיל מההתחלה.
אני מסתובב כבר הרבה שנים בעולם. אותי מאוד מעניינות המחלות. ראיתי הרבה מקומות, הרבה מחלות והמון שיטות להבראה.

מדהים מה שמציעים לנו החיים.

כלומר, במקום הכי בעסה של הבן אדם: לא נעים, מקיא, חם, קר, אין כוח, מתפרק מה שאתה לא מדמיין - בכל מקום בו הייתי יש רעיונות מדהימים להבראה. וואלה, אנשים נהיים בריאים.

אפשר לראות, בעין מערבית, את אותם הסימפטומים אצל האדם הסיני, היפני, אצל דוד שלי, ובכל תרבות נראה גישה טיפולית מיוחדת.

ראיתי בסין ניתוח ממש, פותחים את החזה של הבן אדם והוא ער לגמרי. מרדימים את מקום החיתוך בדיקור והוא לא מרגיש כלום.
הרפואה הסינית, להזכיר, התפתחה לפני אלפי שנה. מספרים מייסדים כמו הקיסר הצהוב, ולפניו הקיסר האדום. אנשים התבוננו בטבע, למדו על בשרם, הסיקו מסקנות והפיקו כללים. כללים מהם פיתחו רעיונות בתחום הרפואה ובתחומים רבים נוספים כמו עיצוב הבית והסביבה, אומנות לחימה ועוד הרבה. כבר אז, הרבה לפני הפיזיקה הקוונטית ותורת הכאוס, הבינו שהעולם לא ליניארי. מה שעניין אותם זה לחזק תהליכי הרמוניה בתוך האדם. גם כאן חוזר העניין שהאדם הינו תבנית מוקטנת של הטבע. הרפואה הסינית והרעיונות הטאואיסטיים, מדהימים, חזקים, יעילים.

ובוא ונלך לבקר שיטה נוספת. נגיד שאני נוסע בזמן ופוגש את סמואל האנמאן 1755-1843. האיש שפיתח את ההומאופטיה. כזה הדובר 11 שפות כולל עברית וארמית. פיתח דרך החושבת הפוך מצורת החשיבה של העולם הרפואי שאתה מכיר. עדינות חביבי, כמה שיותר עדין בחומרי ריפוי.
אתה מבין שלא אהבו אותו. מה זה לא אהבו אותו, גם כשהצליח להבריא 800 ילדים ממגיפה, פשוט גרשו אותו ממקום למקום. לידיעתך אחוז התמותה של הגישה האלופטית = הרפואה המוכרת לך, במגפה, היה 60%
- מה אתה אומר?
- אצל האנאמן, רק ילד אחד נפטר מבין 800 הילדים שהבריאו. ולא בטוח שנפטר מהמגפה.
- כמו היום עם ה 'שפעת'.
- ואתה מבין מה עשו לו אחרי ההצלחה. זרקו אותו מהעיר. מוכר?

ואם תטייל איתי באפריקה עם אורי שוורצמן. חומד של אדם, אבל מה לעשות, פסיכיאטר. אין דבר. נראה יחד איתו מה שהוא רואה. הפרימיטיביים האלה, שלא יודעים קרא וכתוב, אין כלום טכנולוגיה, חיים בפשטות מדהימה, מבריאים אנשים פסיכיים טוטאל, מה שהמודרנים יגידו לך אין סיכוי.
תקרא: 'רופא לבן אלים שחורים'. ספר קריא בכיף.

נמשיך?

תראה אני רוצה לספר לך בקיצור. אני יודע !! לא חושב, לא מאמין, לא מספר סיפורים - אני יודע, שיש אפשהוא תרופה לכל מחלה.

- לפני נגיד בערך 30 שנה, החלטתי לצאת למסע פנימה.
- רגע, אתה ראית כל כך הרבה שיטות ריפוי ולא נדבקת באף אחת?
- לא. תשאל למה? כי כל שיטה והמגבלות שלה. אם נתחיל ברשימה לא נגמור בעוד שבועיים. אז בוא נתקדם. מסע פנימה.

נוסעים.
- המחלה נמצאת אצל האדם. שם היא מקננת. מה שמעניין אותי זה מה מביא אותה, מה מנהל אותה, איך היא מתפתחת - לכל כיוון. לכיוון של החמרה או לכיוון של הטבה.
כשחוקרים את יוצאי הדופן: אלו שהבריאו, אלו שהמחלות אצלם מיוחדות, אלו שחקרו והגיעו לתוצאות לא נפוצות.............. מבינים הרבה דברים על האדם.

השורה התחתונה וזה יכול להישמע זוועה - כבוד האדם.
איך לכבד את האדם בכל מצב בו נמצא.
מה זה לכבד? לראות איתו את הכבוד שלו מתחזק ולא נחלש. לא להגיד לו - נכשלת. זה הכי קל. להגיד לו, קדימה בוא ביחד נמצא פתרון.
כמו בוא ונחשוב מה נעשה לילד שמתקשה לרכב על אופניים, במתימטיקה, בקשר עם החברים?

בריאות זה ה-מקום לכבד את האדם.

כשמתגלה אצלי מחלה, זה מחייב אותי להתגייס. הרבה ועוד יותר, למען עצמי. הרי זה כמו אחרי 'נפילה' כלכלית או גירושין - מה עושים? יושבים על נהרות בבל? ( מגילת איכה למי שלא מכיר/ה) לא. מתחילים מחדש.

אז המחלה באה לנער. כל מחלה וסגנון הניעור שלה. נגיד ניקח את סיפור העייפות הכרונית. לא, בוא ניקח את הסרטן. תראה כמה מחקרים נעשו בפסיכו-אונקולוגיה. הם מציעים פרופיל פסיכולוגי שחוזר על עצמו ומאפיין 'חולי סרטן'.
- למה אתה כותב בגרש 'חולי סרטן'?
- כי לדעתי ההגדרה היא חלק קטן מהתופעה. כי יש כל כך הרבה אנשים שהבריאו את עצמם בלי שום התערבות חיצונית והגיעו להישגים מדהימים. כמובן שיש דוגמאות רבות של אלו שהלכו לכל מיני מטפלים ומצבם החמיר וגם יש שעברו מהעולם. כמו שיש הרבה (והסטטיסטיקה מאוד חמורה בנושא) שהלכו לרפואה המערבית וגם הם לא נמצאים איתנו. צריך לבחון הבראה מסרטן בפרספקטיבה של לפחות 8,10 שנים.
המבריאים הללו מאופיינים, בין השאר, בהתנהלות פורצת דרך. מרדנות במוסכמות.
את החולים אפשר לאפיין, בין השאר, ע"י הצורך בריצוי הנורמה, או שרוצים שירצו אותם. ברור? אלו שני צדדים של אותו מישור.

או נגיד סוכרת. חברה שעשו תהליך מדהים של דיאטה עמוקה. למדו בצורה יסודית, תזונה, תנועה וגם שיטות להרגעה עמוקות והתוצאות מפתיעות. כמובן לטובה. יש מספר קבוצות ומספר אנשים שחוו תהליך כזה בארץ. גם כאלה שלא האמינו לפני כן ב 'שטויות האלו'.

כל העניין של 'לקחת את עצמי בידיים'. להפסיק לספר - 'ככה אני רגיל', 'כך בכיף שלי', 'כך אני נהנה'........................ די.

כל אדם בא לעולם עם מהות מיוחדת. מהות זו באה ליצור תהליך ייחודי, במרקם הסובב. כלומר כל אחת ואחד מאיתנו תורם להתפתחות של הקיים.

יש לנו דרך אחת לעשות זאת מתוך סקרנות ומתוך בחירה ודחיפה פנימיים. ולעיתים אנחנו זקוקים לדרך האחרת: להכוונה, לניעור. דרך אי הנוחות.

כוח של הטבע תמיד יהיה גדול מהכוח שלי. הוא בא לכוון אותי. לכן כדאי לקבל בצורה מכבדת את הכוונת הטבע. גם במחלה. יש גם שקוראים למחלה שלהם, מתנה.

מי שלומד את המחלה מגיע להישגים אישיים הגדולים לאין שיעור מול היכולות שהיו לו לפני המחלה. מגיע להפקת יכולות העומדות מול עוצמת המחלה. תמיד הכלל עובד: אין האדם מקבל אלא לפי כוחו.

ככל שכוח המחלה חזק יותר, כך נראה במהות הפנימית של האדם את כוח ההבראה. כוח ההבראה לעולם חזק יותר מכוח המחלה. 'החולה' ראוי שינהל את המחלה. לא לתת לאחרים שינהלו אותו. לתת לאחרים את האחריות על בריאותו מחלישה את כוחו. הוא חייב להתייעץ, להכיר, לחפש, להפוך, לצעוק, לבכות, להיות מבולבל,,, הכול והכול בסדר. זה זמני.
ככל שמחפשים ודורשים להבריא כך איכות החיפוש, איכות התוצאות הולכות ומתעצמות. אנחנו מכירים את עצמנו לגבי כל דבר. נחפש איכות לפי מה שנרגיש מתאים לנו. זה יבוא לביטוי בסגנון שנטייל, בבחירת מזון, בחברויות, בזוגיות,,,, בכול דבר. בבריאות - פי כמה חשוב להקפיד על איכות. האיכות תבוא לביטוי בתוצאות. בכיף שלנו, באושר הגדל, בחוכמה המתפתחת ובכל אותם דברים העושים את חיינו איכותיים יותר ויותר.

- הבנו למה באתי לבקש מחלה?
- יש לי הרבה שיעורי בית.


תוד ----------- ואין כאן טעות :)

יאיר